המדרש מספר שלפני שהים נבקע,התנהל דין ודברים בעולמות העליונים.
הקב"ה אומר לשרו של הים להסיט את הים לצדדים וליצור בתוכו שבילים בשביל בני ישראל,
כדי שיוכלו להינצל מהמצרים שרודפים אחריהם,

אך שרו של הים מציב טענה,
"הללו עובדי עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה"
שרו של הים טוען, שאין סיבה שהוא ישנה את טבעו מפני בני ישראל להצילם מהמצרים,
שהרי גם אלו וגם אלו עובדי עבודה זרה.

את המדרש הזה סיפרתי בליל הסדר, ואחד הילדים שאל שאלה.

הרי הים הוא לא הראשון שמתבקש לשנות את טבעו בכל המהלך של יציאת מצרים.
כולנו מכירים את עשר המכות,
דם, צפרדע,כינים וכו'
כל אחד מאותם המינים שינה את טבעו.
הצפרדעים קפצו לתוך התנורים
הכינים והחיות הטורפות במכת ערוב הבדילו את עצמם מבני ישראל ועוד..

מדוע שם לא מצינו ששרם של אלו טוענים "שהללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה" ??

אני שתקתי כי לא היתה לי תשובה,
אבל אחיו של השואל השיב לו.

'כשמבקשים ממישהו להרע לזולתו, הוא לא שואל שאלות ולא מקשה קושיות,
אבל כשהנדרש הוא לעזור,אז..מגיעים השאלות…'

בעשר המכות נתבקשו כל אותם מינים להרע ולהעניש את המצרים, שם אין קושיות..
מהים ביקשו לעזור ולסייע, אז..כבר שואלים שאלות…

אני נהניתי מהתשובה ונזכרתי במעשה שהיה.

אל אחד מגדולי ישראל ניגשו קבוצה של עסקנים וביקשו שיחתום על מכתב מחאה נגד אדם מסוים.
אותו רב סרב לחתום והקשה קושיות ושאלות על אותו מכתב
אותם עסקנים, ניסו לשכנעו והביאו סמך לבקשתם.
הם הראו לאותו רב כי על המכתב חתמו כבר מספר רבנים.
אבל הרב המשיך בסרובו והמשיך להקשות על הנאמר במכתב, כשלטענתו יש לו סמך מפורש מהתורה.

במעשה עקידת יצחק התורה מספרת שהקב"ה מצוה את אברהם לעקוד את בנו
"ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת….והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אמר אליך".

בהמשך כשאברהם אבינו לוקח את המאכלת
מספרת התורה,
"ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים …,ויאמר על תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה…"

מדוע,כך הוא שאל את קבוצת העסקנים,
בציווי על העקידה מצוה הקב"ה בעצמו, ואילו כדי להודיע לאברהם שלא לשחוט את בנו,שולח הקב"ה מלאך,
מדוע לא שלח הקב"ה מלאך גם כדי לצוות בתחילה על העקידה ???

אלא,המשיך הרב ואמר, מכאן אנו למדים שכדי לפגוע במישהו-להזיק למישהו,גם אמירה של מלאך לא מספיקה…
אני לא אשאל שאלות ולא הקשה קושיות,כך הוא המשיך, אם תבקשו ממני לחתום על מכתב שמבקש לעזור ולהושיט יד…

נו…הפוך משרו של הים.

אח"כ כשהרהרתי בדברים, חשבתי שאולי דוקא כאן,בטענתו של שרו של הים, טמונה הסגולה העצומה של שביעי של פסח.
אולי דוקא במעמד של קריעת ים סוף, יש עניין מיוחד בטענתו של שרו של הים.

בשביעי של פסח,כך מופיע בספרים הקדושים,שערי שמים פתוחים.

מה שבמשך כל השנה קשה להשיג,ניתן לפעול בשביעי של פסח.
"קשה זיוגו של אדם כקריעת ים סוף"
"קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף"
כך הוא המהלך במשך כל השנה.
אבל בשביעי של פסח, כמו שהים נבקע,כך נבקעים שערי שמים.

מדוע דוקא בשביעי של פסח ??

כי בשביעי של פסח התחדש שאין שאלות.

שרו של הים שואל ומקשה,שרו של הים מקטרג,
אבל הקב"ה גוזר על הישועה שתגיע.

במשך כל השנה יש עלינו קושיות ושאלות.
אנחנו מבקשים…אבל אולי לא מגיע לנו.

בשביעי של פסח לא שואלים שאלות.

חז"ל מספרים לנו על טענתו של שרו של הים כדי להדגיש ולציין בפנינו כי למרות טענתו ושאלתו,למרות הקטרוג, הישועה הגיעה.

כי בשביעי של פסח לא שואלים שאלות.

במדרש תנחומא מופיע שהים נבקע פעמיים.
פעם אחת בשביל בני ישראל,
ופעם נוספת בשביל דתן ואבירם.

המדרש מספר שדתן ואבירם לא עברו יחד עם בני ישראל את בתוך הים.
הם חישבו להישאר ולחבור למצרים.
כשהם ראו שהמצרים נכנסים לים אחרי בני ישראל והים סוגר עליהם.
כשהם ראו שהמצרים טובעים בים, הם החליטו להצטרף אל בני ישראל.

באותה שעה,בני ישראל כבר עברו את הים,והים חזר לאיתנו.

עמדו דתן ואבירם מול הים והים נבקע בשנית כדי ששני אלו יוכלו גם הם לעבור.

מדוע זכו דתן ואבירם לקריעת ים סוף פרטית,
הרי הם היו אלו שהלשינו לפרעה על משה רבינו שהרג את המצרי, הם היו אלו שאמרו על ים סוף "נתנה ראש ונשובה מצרימה",
גם אח"כ הם אלו שהותירו מהמן כדי לסתור את דברי משה, והם אלו שהצטרפו והיו לדוברים במחלוקת קרח ועדתו
וכעת.. הרי הם רצו להצטרף למצרים
להם מגיע נס פרטי של קריעת ים סוף ???

התשובה היא אחת,
בשביעי של פסח לא שואלים שאלות.

גם דתן ואבירם למרות כל השאלות,זוכים לקריעת ים סוף פרטית משלהם.

בשביעי של פסח שערי הישועות פתוחים כי בשביעי של פסח לא שואלים שאלות.

בשביעי של פסח כל אחד יכול לזכות לקריעת ים סוף הפרטית שלו, כי…(כבר הבנתם) לא שואלים שאלות.

להערות והארות אשמח גם במייל
[email protected]